אחרי חודש בו לא נפגשו, סוף-סוף התאחדו האוהבים ובילו ערב שלם ביחד. ממש כמו פעם.
נראה שיש לי תחרות, אולי לא כדאי להשאיר אותם לבד?
שיחות מיום אחר
על מה דיברנו
תחרות
May 23, 2011 – 18:00
פעם ראשונה בביזנס
November 15, 2010 – 01:20
יום לפני הטיסה הנוכחית למקסיקו פתחתי את המייל שלי וגיליתי מייל משמח ביותר.
האנשים הטובים בדלתא איירליינס החליטו להשיב לי כגמולי על המסירות וההתמדה ומצאו לנכון לשדרג את המושב שלי בטיסה מניו-יורק למקסיקו. הפעם לא מחלקת תיירים, אלא ביזנס! באמת!
וכך מצאתי את עצמי עולה ראשונה למטוס, ללא המתנה בתור, פונה שמאלה בכניסה ולא ימינה כמו תמיד. עוד לפני שהתיישבתי דיילת חביבה אחת לקחה ממני את המעיל (קר במקסיקו) ותלתה אותו בארון על קולב. דיילת שניה הציעה לי כוס שמפניה. כוס מזכוכית, לא פלסטיק חד פעמי.
על המושב הנוח לא ארחיב (הוא רחב ממילא) והמקום האינסופי לרגליים, נו… תמונות עוד מעט!
לחתונה
October 21, 2010 – 03:34
מבחינתי מדובר בתנאי הכרחי.
לא יתכן שבני זוג יחזיקו באותו שם בדיוק.
בקרוב: הצעת חוק בעניין
בתמונה: צירוף-מקרים מר
הלוח החם
July 13, 2010 – 19:01
חיסול! לרגל החלפת תצוגה!
מבחר דעות מבוססות במחירי עלות. כל
הקונה מקבל סט נימוקים מודולרי
- תיאולוגי, היסטורי והגיוני פלוס
תנועות ידיים החלטיות.
למסירה או להחלפה בחתול – מקום
בתור בסניף הדואר ברחוב השוק.
מספר 176 אחרי הזקן עם ההליכון.
טוב לקבלת מכתב רשום* ממחלקת
הגבייה של העירייה וגם להנהון
שלום-שלום לפקידה עם הפאה
בסגנון קארה המנמנמת בפינה.
(*שום דבר טוב לא יכול לצאת ממכתב המבקש ממך לסור.)
עקב יאוש – חלום ישן מחפש בית
חם. לתמימים בלבד.
לאסופים ובעלי ילדות עשוקה
- מבחר זכרונות מבית אבא. כולל
אמא מיניקה עד גיל שלוש, קציצות
ופירה כל שבוע, סנדוויצ’ים עם
חביתה או ממרח שוקולד לבית ספר,
מסורת וניגונים רבים.
חדש! לאחים צעירים ושאפתניים!
טבח מנוסה יבשל בביתכם נזיד
עדשים שאי אפשר לסרב לו.
דרוש משקיע אסטרטגי וחובב
אקסטרים לבעלות על עם-כבוש.
לסופרים מתחילים: דמות ותיקה
ומנוסה. בעלת רבדים רבים
וקונפליקטים מוכחים. ממושמעת
מאוד + תיאורים והגיגים.
למכירה צירה.
לסדיסטים צנועים – למסירה חתול
מעצבן. קשוח ועמיד.
(אברי הרלינג)
תולעים!
July 8, 2010 – 19:33
בשעה טובה ומוצלחת סיימתי לפרוק את כל הקרטונים.
כבר שבועיים עומדים הקרטונים האחרונים בערימה בפינה בין חדר-השינה למקלחת ומסתכלים עלי בזחיחות בכל פעם שאני עוברת לידם. הספרים גם הם עדיין לא חולצו ממארזיהם, אבל הם לפחות נחו בשקט מתחת למיטה ולא הטרידו את מנוחתי.
הבוקר מצאתי תולעים בבית. תולעים! בבית! מיד התחלתי לראות בעיני רוחי כיצד התולעים הארורות מכרסמות בהנאה גלויה את כל הספרים היקרים שלי – החדשים שעוד לא קראתי, הישנים שעברו כבר טלטלות רבות, השאולים (דור, אני מחזירה, מבטיחה!) וגם אלו שעדיין לא קניתי או אפילו לא נכתבו. תולעים על כולם.
לא, לא, תולעי-שאול, עד כאן! קחו הכל רק אל תגעו בספרים!
נחושה וחדורת תחושת שליחות עצרתי בדרך חזרה הביתה מהעבודה באיקאה. הייתי יעילה, ממוקדת ויצאתי עם ארון ספרים חדש ומלהיב, וגם כסא ואהיל, כי נופר אמרה שצריך.
הגעתי הביתה, טאטאתי החוצה את כל התולעים, שהצלחתי למצוא (אני פשוט יודעת שהלילה אני עומדת לשמוע כרסום מתמיד של תולעים שאינן קיימות), ומיד נגשתי למלאכת המרכבה. תוך דקות ספורות הארון עמד, מוכן להכיל את כל הספרים היקרים שלי. הכסא והאהיל גם.
מיד החלה בבית תכונה ערה של רהיטים וחפצים שונים שנעו ממקום למקום, משנים תפקיד ומחליפים תכלית. באמצע ההמולה, כשנראה היה כאילו הבית הקיא את עצמו פנימה לתוכו או שבלנדר עצום בא והסב הרבה ברדק, באה אסנת השכנה האהובה שלי וסיפקה לי את התירוץ המושלם להפוגה. אחר כך כבר היה הרבה יותר ברור מה צריך להיות: שולחן אחד לכאן, כוננית לשם, מברג ביד ומטר בכיס והכל מתחיל להתכנס. הבית שלי מקבל צורה של נעים להיות בו וחשוב מכל – הקרטון האחרון פורק וקופל. אין יותר ארגזים ברחבי הבית, אין גיחוכים מתנשאים ולספרים שלום.
זהו. אני גרה כאן. כמה טוב!
כך זה נראה:
לא צמוד אל הקיר, אפשר לשים ספרים משני הצדדים!
המטבח המשופר שלי
עכשיו יש לי על מה להניח את המנורה
לילה לבן תל אביב 1/7/10
July 8, 2010 – 18:34
בתמונה: אני, על אפניים, משתדלת לא להתנגש בעוברים והשבים
עברתי!
June 26, 2010 – 18:56
סלון עם מזגן וחלון, 2010 צילום דיגיטלי
אחרי שבוע של אריזה-לפרקים, אין-ספור מטליות ניקוי לחות לסילוק אבק ודרעק,
שבוע שבו הכנסתי את כל חיי החומר שלי לארגזים מקרטון,
ממיינת – מה הולך ומה נשאר
פח האשפה התמלא והושלך ושוב התמלא.
הפינה האהובה עלי בחדר כולו, ריקה
כבר נראה היה שיום שישי לא יגיע לעולם, אך לבסוף, כדרכם של ימי שישי מאז ומתמיד, הגיע יום המעבר.
לקח לצבא המעבירים שלי (שהורכב משני אחים וגיס פעלתני אחד) שעה וחצי להעמיס את הבית שלי על גב הדוקטו של הקיבוץ וחצי שעה לפרוק הכל במרפסת החדשה בכפר.
מטבח ישן
מטבח חדש
שבת ראשונה בבית החדש שלי – קפה ועיתון על הספה במרפסת (כן! יש לי מרפסת!) ופתיחת ארגזים שאת תכולתם יש לי היכן להניח. נשארו כמה ארגזים סגורים עם חפצים בפנים. אני צריכה לחשוב על פתרונות אחסון.
ובינתיים – אני המאושר באדם!
יש לי בית ואין לי קיבוץ שלם שנגרר אחרי לכל מקום…
עוברת…
June 26, 2010 – 17:32
הדברים הראשונים שעברו לבית החדש:
מחשב נייד
מקדחה
שלושה ארגזי קרטון מלאים בנעליים – כדי שאהוד לא יראה ויצחק עלי שיש לי יותר נעליים מבגדים וכלי מטבח.
אינטרנט בדירה לפני מיטה ומקרר.
דוקא היום פתחתי חלונות ולא אובונטו
חתולים
June 26, 2010 – 14:29
הם חיה משונה. אני לא יכולה להגיד שאני מבינה אותם.
הנה החתולה של ליטל ויותם ישנה בארגז
- היא תמיד עושה את זה
הכיוון החוצה
June 11, 2010 – 14:39
אתמול בערב ישבנו, אסא ואני, כרגיל בפאב.
שנינו מבינים קטנים מאוד בנושא, ובכל זאת ניסינו לפצח את היחסים המורכבים שבין ארבע צלעות המרובע הסבוך בנק-חברת אשראי-קיבוץ-חבר
נותרנו עם שאלה פתוחה אחת בעיקר: מה לעזעזאל הולך שם?
יחסית לכך שלשנינו לא היו שום תשובות, זו היתה שיחה ארוכה להפליא.
רום הטיל עלי משימה חשובה מאין כמותה: אני צריכה למצוא בשבילו את היעד הראשון במקסיקו, ולהסביר לו איך להגיע לשם. אני לוקחת את המשימה הזו בכובד ראש, אתה שומע, רום? אני חושבת שדין הטיול כולו יוכרע ביומיים הראשונים שלכם במקסיקו.
אסא אומר שכדאי לשים אתכם על אוטובוס לווחקה בלי עיכובים.
מקסיקו סיטי היא לא למתחילים וכדאי להגיע למקומות שרוצים לבקר בהם בעיר הזו בדרך הביתה, אחרי חודש במקסיקו ואחרי שמכירים קצת יותר ולא עלולים לחטוף הלם-כרך.
אני נוטה להסכים.
אוטובוס לווחקה, אם כן.
איברהים פתח לי חשבון בנק הבוקר.
צעד קטן לאנושות, לעולם הבנקאות,
וכשאני חושבת על זה, צעד קטן גם לי.
אני מרגישה עכשיו, כשיש לי חשבון בנק, בדיוק כמו שהרגשתי כשקמתי הבוקר.
ובכל זאת, ראוי לציון, לא?
הכיוון הוא ברור, והוא – החוצה.
הידד.